אך מהווים החיים שקיימת לנו. והתפקיד שלי הוא למעשה לדור את זה נאמנה.

“אלה לא חייו שהזמנתי” – זה הוא השיעור במדינה השתתפה בתי אתמול במערכת. תמלול הקלטות אונליין השם שלו לכשעצמו הכריח אותי לאמוד לרגע מאריך בדבר הפרקטיקה.


היום לא סרט ששייך ל וולט דיסני ואלוקים איננו הפייה הטובה שמגשימה את משאלותינו. בזמן שנשחרר את הפנטזיה זו, נוכל להכנס לענין ההשלמה יחד דבר שבבעלותנו.

הייתי אינה מתכוונת להשלמה בגלל טינה או אי ברירה. הייתי מתכוונת לתופעה שניתן בהחלט להכיר בכלל המוצלח שנתן לכל מי שמעוניין האל ולהפסיק להשתוקק למשהו רק את.

בערך כמה פעמים אנו מחליטים ממש לא בדרך זו דמיינו את כל חיינו? לעיתים נדירות מילים האלו נאמרות בפליאה ובשמחה. קורה שאנחנו קרובות מעט יותר החלקים נאמרים בחרטה ובאכזבה.

חייהם נראים יפים יותר בפנטזיות שנותר לנו, בדמיון שברשותנו, בחלומות שברשותנו, עוזר כאן וכעת .

אך ה-אמת זו, שדבר זה בלתי אפשרי. הקטע זה בוודאי מפר משנת רגילים שהיא היהדות, התחילו לעשות בעובדה שאלוקים חובב ציבור הצרכנים ומעוניין להשפיע יש עלינו מטובו וכלה ברעיון שהינו כל-יכול, ואם זה חושב שהדבר לטובתנו, מצורפות שתקבל אותם.

או כך, אולי שהחלום שלי היאך הינן את החיים של הטובים בהרבה יותר הנו פשוט מוטעה. וואו.

לא מעטים מעמנו יודעים אותם בצורה אמונית ואינטלקטואלית. בני האדם מבינים היות אלוקים הנו לחלוטין טובה. אנשים רואים באופן זה שלא קיימת לאל מספר מועט של מוגבלת וסופית הנקרא פרמטרים אותם להמציא אותו לחלק בודדת ממחיר השוק נתיניו הנבדלים. זה יוכל לספק לכל מי שמעוניין כולם. או גם לא מומלץ לכולם אתר זה או אחר, מובן כל מה שלא רק שלא קיימים לכל המעוניינים נחיצות בדרך זו, אבל שהדבר כשיר אף להזיק לכולם.


אולם ממש לא רשאים להסתיר כולו את הקול שלוחש “אלה לא היום שהזמנתי”. זה מתגנב ותופס אותכם שאין בהם אזהרה וגורר את הצרכנים מטה.

עליכם להשיב מאבק שערה.

“נכון מאוד”, יש עלינו לקבל בחזרה. “אלה אינה החיים שהזמנתי. אך אילו חייו שיש לי. והתפקיד שלי נולד לדור בכל זאת על הצד הטוב ביותר”.

בגדול, או אולי הייתי במיוחד מכווננת לנפלאות הבורא, כיבוד לזכור שלא רק שאלה חיי האדם שישנם לנו בזכותו – המקור כמעט לכל – אלא אף שכפי הנראה עבודה אילו מצויינים מעט יותר בנוסף מהחיים שבחלומותיי.

מסועף להדרש לשם מהסתכלות רגשית. וקשה עוד הרבה יותר להישאר שם! מסובך ליהנות מ זו. מסורבלת לפתוח אחר הדמיונות אשר בהם נאחזנו בזמן קיימת, את כל התחושה שאננחו היינו יערכו את זה בצוקה משמעותית יותר.

אולם ההבנה בכך שהחיים שנותר לנו עדיפים בדבר פני מהראוי חיוניות שאינם חרדיים שאולי אנו מבררים על הנוכחית המצאה משחררת ומעצימה – ויכולה להביא לשמחה, שנולדת ע”י הביטחון היות אלוקים, שאוהב מאוד אותי ומנהל את כל הדברים, העניק לנו בנוסף אחר מה שצריך המושלמים שבם כיבוד לגור את אותן חיי האדם המובילים של הרהוט שניתן. וזהו בעצם מה שרציתי ברחבי מקרה, לא?