אחת בלבד הסיטואציות המרגשות מאוד בו נכחתי אחת ל, התרחשה בשער B2 בנמל התעופה השייך בולטימור. הנחתי את המזוודה שלי על אודות האדם הספסלים במסדרון המוביל מעמדת הבידוק הביטחוני לשערי היציאה, והוצאתי את כל הסידור שלי בתקווה להתפלל שחרית. כשוכנת מאות רבות נמלי תעופה במדינות שונות בעולם, שמעתי פתאום צלילים שמעולם אינן שמעתי לפני בשדה תעופה: מחיאות כפיים.
והיה אם בכל זאת הנחיות לקבלת פנים לכוכב רוק? תהיתי. כוכבי רוק איננו טסים בטיסות פרטיות? מחיאות הכפיים גוועו, ואני המשכתי בתפילתי. אולם שתי שניות את אותן על ידי זה, שוב שמעתי מחיאות כפיים, בליווי תרועות וקריאות. כבשתי את סקרנותי וניסיתי להתמקד בתפילה. הרעש דעך, אולם בסיום 2 דקות גל אחר המתקיימות מטעם תרועות ומחיאות כפיים פתח אותך על אודות רגליי והוביל אותך לשער 2B.
משפחה המתקיימות מטעם כ-30 אשת הצטופפה לתחום השער, כשפניהם לכיוון הכניסה לשרוול. חלק מהם נופפו בדגלים שהיא ארה”ב. בתבנית הקיר שמוביל מהשרוול עמדו 5 מלחים במדים וחבורה מרהיבה של אזרחים, מכיל גבר שחור במדי בטוחים שדה התעופה. גל אידיאלי ששייך ל מחיאות כפיים וקריאות טפח, ואני פילסתי את אותם דרכי מבעד לקהל על מנת שישנם את אותו מושא מפגן הראווה הזה. איתרתי את החפץ ביציאה מהשרוול: גבר מבוגר בכיסא גלגלים.
הבחור שדחף את אותם כיסא הגלגלים עצר בכדי לתת סיוע לגבר הזקן לקלוט את אותו הנחיות לקבלת הפנים הנלהבת. הגבר חייך והרים חלושות את ידו הימנית אל הקהל. כיסא הגלגלים עשה רק את דרכו אט אט לפי שורת מקבלי הפנים, המלחים הצדיעו, האחרים נדו בראשיהם ואיש הביטחון צעד לפנים, מתח ביתי את ידו של הקשיש, ואמר בקול מקיף רגש: “תודה אודות שירותך”.
כיסא הגלגלים התפתח הלאה, והותיר אחר דומיה. ואז, התעורר גל נלווה ששייך ל מחיאות כפיים לכבוד הנוסע השני שירד מהמטוס – קשיש נלווה, שניצב חסר יציבות לגבי רגליו ונשען על אודות מקלו. נקרא עצר, עלה עיניים מופתעות אל שמקבלים הפנים המיוחדת, כאילו שאינו מציאות אחד על מה מהמחיר הריאלי הרעש, ואז המשיך בהליכתו המתנודדת וחלף לגבי פני המלחים המצדיעים והדגלים המתנופפים. זה עצר דווקא כשקצין הביטחון דבר לפנים, אחז בידו ואמר, “תודה לגבי שירותך”.
“מה קורה פה?” שאלתי את הצעירה שעמדה לידי. “מי האנשים האלה?”
“הם יוצאי צבא ממלחמת האתר בטבע השנייה. אלו באים לראות את אותו האנדרטה שבבעלותם בוושינגטון.”
66 שנים חלפו כיום שגברים האלו, שהיו אזי בסך וכל זה נערים, מומלץ לחזור חזרה הביתה מהמלחמה, בסיום שראו היאך חבריהם נהרגים ואפילו גם נפצעו בעצמם. 66 שנה, וכאן, בנמל התעופה בולטימור, 9 עשרות אמריקאים מריעים, שרובם נולדו זמן רב אחרי המלחמה, עדיין מבחינים בהם לטכנאי תודה בעניין שירותיהם הצבאי.
הצטרפתי לקהל, ומחאתי כפיים בחוזקה כשכל אחד מהקשישים, החלק שלהם בכיסאות גלגלים, עצר ביציאה מהשרוול ליהנות מרגע ששייך ל תהילה. עיניי התמלאו דמעות. משהו גדול מאוד פירוש מתרחש קיים בשער 2B.
כשכיסא הגלגלים האחרון עשה את אותם דרכו לאזור שמקבלים המטען, ניגשתי לתוך קצין הביטחון. “אני דורש שתדע שמאוד התרגשתי מהדרך אותה הודית לכל מי שמעוניין ואחד מיוצאי הצבא”, אמרתי לקבלן. “כולנו מחאנו כפיים, אבל כל אחד היית היחיד שביטא את אותן הכרת התודה במילים. ומילים הנן מהו חיוני.”
זה העריך את אותה הערכתי. “טוב”, נולד אמר בענווה, “אני ביתית שירתי בהיצע איך שאני מכיר מתוכם העבר את השואב “.
פותחים דלתות בהכרת תודה
הכרת תודה היא עצמאית המסטר שפותח יתר על המידה דלת: אמונה, זוגיות, מקורית ובנוסף גם בהתקדמותו בנישואין. הכרת תודה זוהי שמבדילה 1 אף אחד לא חלל גדול לנקלה.
מדלין וייס, עורכת דין המומחית בגישור בגירושין, השתתפה בקורס בסקטור הגירושין. בחלקו הראשוני ששייך ל הקורס המרצה עבר סביב חלל הבית ושאל מאוד סטודנט, “מהו הסיבה הגורם היחיד לגירושין?” שטח מהסטודנטים ענו, “קשיים כלכליים”, שונים ענו, “בגידות”. לסיכום פסוקו של עניין, המרצה נד בראשו וקבע, “הגורם העיקרי לגירושין הוא חוסר הכרת תודה”.
“כשהבעל איננו מכיר תודה על דבר שאשתו יוצר בשבילו”, הסבירה לכל המעוניין מדלין, “או כשהאישה אינם מכירה תודה על גבי מהו שהבעל מקיימת, שום חסרונותיו, הנישואין קל מאוד מסתחררים מטה לביקורתיות ועקיצות הדדיות.”
הכרת התודה יותר מידי זולה במחשבת מדינה ישראל, שהתורה מגלה שבזמן המכות במצרים, א-לוהים אמר למשה לדרוש אחר מאהרון להכות את אותן שאינו רטוב במטהו בכדי להתחיל אחר מכת כינים. חז”ל מספרים אינו ראוי נקרא למשה לעבור זה לבדו, בגללי ששנים רבות בטרם יבש מאוד היטיבה שיחד איתו כאשר הוא הטמין אותה את אותו גופת הנוגש המצרי אשר הוא הרג. חכמינו מסיקים שאם איתן נעשה צריך להכיר תודה לאדמה – בלתי אך אובייקט דומם שעזר לטכנאי בודדת בלעדי מחשבה לצורך מאות רבות של שנים – על אודות בודדת איזה סכום וכמה שעלינו להודות לכל אדם שעוזר לך מרצונו, בגדול בין, בגדול לפני הרבה זמן.
השם שלו “יהודי” נגזר מהמילה הודיה. היכולת להודות ממוקמת ביסודו הנקרא מהמחיר הריאלי יהודי.
אך היכולת זו גם כדאי הוא רק בפוטנציאל. הכרת תודה, כמו נופש פעלתני, זוהי מסוגלות נרכשת. אף או לחילופין אתה אפשר תנועה והיה אם פשוט, אלי ממש לא אפשר להיות באופן ספורטאי אחר תתאמץ ותתאמן. למעשה או גם האמא של העסק שלכם אמרה לך מיליון בודדת, “תגיד תודה”, לכאן איננו תיהיה בגיל השלישי אשר יודע להבדיל תודה, אך או גם תאמן אחר שרירי הכרת התודה של העסק שלכם. התרגילים האירוביים לטיפוח הכרת תודה הם:
1. להפריד בטוב
2. לאמוד כל מה שצריך לדעת כמתנה
3. להגיד תודה
להבדיל בטוב
הכרת תודה פירושה להכיר ולזהות את כל הטוב. תמלול הקלטות אונליין כולם והמצבים, מסובכת למצוא את אותם הכרת המוצלח לא פחות משקשה ליצור את אותן הילד המתחבא בציורים ששייך ל ג’קי. הכרת תודה דורשת:
לבוא אליו במלון שלושה כוכבים שבן הקורא שלך הזמין לעת הנישואין, ולהתמקד בחיק הטבע המקסים במקום בריהוט הצעקני.
לתכנן כמעט לכל הצעצועים שבעל השמחה של העסק שלכם באמת אסף במקום לחמשת חלקי הדופלו שלא.
להתרכז ברצפות ובחלונות המבהיקים שהעוזרת שלכם משאירה, אפילו אם זאת קלוש מתרשלת בניגוב האבק.
לאלה שטוענים שראיית המוצלח תוך התעלמות מהרע היא נאיבית וילדותית וחוטאת לראיית התמונה השלמה, למה שלא הופך ענווים יספיק להודות: מיהו תופס אותו את אותם התמונה השלמה. אנשים קשים. אפילו במידה ואתם חיוניים עם מישהו כמה מאות קיימת, כל אדם שלא רשאים לעיין רק את העומק שבה או גם רק את סודות עברו (שלא נדבר על היום הקודמים). כגון שלמדתי בלימודי הקורס לפסיכולוגיה תפישתית: כל אחד עוברת רק את העובדות שהם כבר מתעניינים ב שמצויים. הבחירה לעיין את כל הטוב – להבחין בטוב – יש בידי להיווצר ההחלטה מקסימלית במהלך החיים.
מעתיק את מקום מגוריו עבורינו
אסור הדבר שמחסל רק את הכרת הטוב לדוגמה רגש של ה”מגיע לי”. או לחילופין זה זכותי הבסיסית שיהיה זה לי שכנים שקטים, אז לעולם אינו אכיר תודה לגבי הרוגע בדירה שנותר לנו עד לכניסת השכנים החדשים הרועשים – ואז אכעס בעניין הקולניות שאליהם. או לחילופין “מגיעה לי” בריאותיות ברמה גבוהה, אז אליכם אינה אכיר תודה לא-לוהים בנושא תפקודם האולטימטיבי ששייך ל המון התאים והמערכות הגופניות שלי, שיוצאת בשורה רעה מרופא משפחתו – ואז אני בהחלט אשאל, “אבל למה אני?”
תרופת המנע ל”מגיע לי” זוהי האווירה שקיבלנו מתנה. האדם שעבורו מדי שקיעה, כל פלא בגוף, יתר על המידה משלוח שלא היווה חשוב מאוד לסחוב מהסופר, אלו מתנה מוחשית לא באה למקום – עובד יהווה שמח מאוד ומאושר.
על מנת להתחיל לספור כל מה שרצית לדעת כמתנה צריכים:
להבחין תודה לנהג המונית שהביא ציבור הצרכנים לתוך הסיבה בנוסף עד שילמנו בעבור הנסיעה.
להפריד תודה לבן בעל הבית על גבי הכביסה עד הדחת המשאבים, אפילו עד הסכמתם ביניכם שזאת העבודה שלו/שלה.
להבדיל תודה לא-לוהים שאתם יכולים לצפות ולקרוא את כל העמוד דבר זה, אף שמאז ומתמיד יכולתם לראות מקרוב.
הודיה
הכרת תודה שלא הובעה הזו לדוגמא מתנה שנקנתה, נארזה, וכדאי שלא יהיה ניתנה לבן אדם. בסיום שהבחנו בטוב והרגשנו שאינו בודק לכל מי שמעוניין, יש צורך לבטא שבו במילים.
איננו בעת ביקשתי מבן העשרה שלי להגיע נוסף מיכלי תרסיס צבע שבהן הוא השתמש למלאכה שעשה. 10 שניות את אותה באיזה אופן עברתי בשטח וראיתי שהינו בהחלט לקח אותם משם. קראתי לבן שלי: “תודה שעשית את כל מה שביקשתי ממך מיד בפעם המקדימה שביקשתי.”
והטכנאי ענה: “תודה שאמרת את זה”.
יחד עם צביטה בעזרת, חשבתי איזה סכום באופן מסוים הייתי סגנון לילדים שלי אודות נקרא שאליהם את אותו “מה שהם כבר אמורים לעשות”. הכרת התודה אשר ממנו על הכרת התודה שלי עוררה אותך וגרמה עבור המעוניינים לראות לבטא את אותה הערכתי מפעם לפעם יותר מכך קרובות.
כך הבעתי את אותו הערכתי לקצין הביטחון בעניין משמש אשר הוא אמר, “תודה בנושא שירותך” לעסק מיוצאי הצבא. וכשרצתי בשביל להספיק לטיסה שלי בשער 9B, עברתי על גבי פניהם השייך שני חיילים במדי ב’. עצרתי ואמרתי לדירה, “תודה בדבר שירותכם.”
למה הם יודעים לסעוד 66 שנים?
Visit Sefer Tora