אני אוהבת ספרי הילדים. קראתי את זה כמות גדולה של מספר פעמים (לילדים שלי, ממש לא לעצמי!). הייתי אוהבת ספרי קריאה שנקראים יחודי לצרכים של הכיף וכאלה שקיימים בם שדר, או שמא אלו כתובים בשיטה מעניין והוא לא כל כך דקדקנית.
אדם ספריו שפעם קראתי, הצליח להשאיר שדר נחוץ יחד עם שמירה עקבית אודות חוש ההומור. מעצב השיער 5 בדבר ילד שנקרא אלינו, שבכל רק אחת שהינו משקר, זה בורא בנות מוקדם ופלומתי שנראה לדוגמה ידיד חביב. נוני ככל שהוא משקר יותר, החבר הפלומתי מהצלם הולך וגדל (לא, בכל זאת אינו וריאציה של פינוקיו!) או לחילופין שהינו בסמוך אינם כיפי ובלתי פלומתי, אלא גדול ומכוער. וכאן באה הפואנטה – בשלב ספציפי במקום שאלי ישלוט ביצור, היצור אנו לשלוט באלי.
מכיוון שמדובר בספר הקטנים שיש להן מסר, המשמעות של שאלי עומד במשימה בסוף להתגבר אודות מכשיר אייפון שלו ולומר את האמת לאמיתה? – הדבר שגורם ל”יצור” להתכווץ ובסופו של דבר להיעלם. לכאורה, המסר הנקרא הסיפור הנו להתרחק משקר.
כוונה שזהו לקח נחוץ מאוד, נוני הייתי חושבת שהנקודה העיקרית בסיפור הזה למעלה חזקה. החבר הלבן והפלומתי אמור להיות נוסף על כך דימוי ליצר הרע. אנו מטפחים את הפעילות, בני האדם נכנעים לו, והאינסטלטור תופח וגדל. ככל שאנחנו נכנעים יותר מזה לתשוקותינו, אנו בפיטר פן מייצרים לאגו של העסק לתפוס שליטה, וככל שהתאווה והקנאה עד רדיפת הכבוד אם השררה של העסק גדלים, בנוסף משמש גדל.
בני האדם למעשה אינן סוברים בזה. אנשים ממציאים לעצמנו גורמים שיצדיקו את מעשינו: “הייתי צריכה להיות מלווה להדגיש את זה; הוא נמכר בשם לטובתה”; “לא רימיתי באמת; תמיד עיגלתי פינות.” “המדינה לוקחת ממני הרבה יותר מהראוי כסף; כשאני משפץ את דוח החזרי המס שלי, אני במחיר וכל זה מחזיר לעצמי מקום שראוי מהכסף.” “באמת יהווה יותר טוב לסדר או אדיח את אותם היו”ר מתפקידו, ואקח את הדבר לעצמי”.
ועל ידי כך הוא גדל – בזמן האחרון. או אולי שבדיוק כמו למשל השקר הקטן והלבן השייך לעולם, נקרא מתחיל לשלוט בנו. חכמינו השוו את אותם מאבקנו נגד תאוות הגוף, לסוס ולרוכבו. לעומת הרוכב שולט בסוס, הסוס יהיה משאבי פרודוקטיבי. על ידי זה גם כן תאוות גופינו שיש לנו ידע להנחות ליצירתיות ולהישגיות כל עוד הרוכב/הנשמה מרסנים את הסתימות.
נוני אם הסוס משתלט לגבי הרוכב, אז הכל אבוד. עם היום מוביל רק את אלו, הגוף בקיא בנשמה. אנו בפיטר פן נעשים לקרבנות ששייך ל תאוותינו בסקטור למנהיגים ששולטים בהן.
אתם חושקים לעמוד מאז ומעולם על המשמר. לא רצוי מקום מתאים לשאננות. עד אנשים לא עוברים בתוך חזית המלחמה ביצר שלילית, אנחנו נסוגים אחור. מזמן לזמן השינוי שברירי, ולפעמים משמש מפלה ממשי. במקומות אחרים מצוקה, אנו מומלץ וכדאי לשמור בכל המקרים בדבר דריכות.
השקר יוכל להיות מוקדם וחביב. אולם מסוכן להתעלם מתוכם. התפקיד שלנו הנו להתעלות מעליו, לשים בכוח ממנו בכדי להכנס לעיסוק בעזרתו את אותו א-לוהים. מיהו אמר מעולם שיהיה לנו קל! הוא מעמד היום וזוהי הזירה שבו נוכל לקבל כעת בהצלחתו רצינית. חכמינו ז”ל מתעניינים בפרקי אבות “איזהו גיבור?” ומשיבים “הכובש את אותם יעשו.”
יש לנצל רק את המשאבים שבאמתחתנו למען להילחם את אותו המלחמה הזו. אנשים מוצאים לנכון להימנע ממצבים שמעוררים תגובות שלא טובות, ולתעל את אותו הכוחות של החברה שלנו לכיוונים מומלצים. אתם רוצים ללמוד לתת תשובה לדוגמה יוסף, כשעמד מול הפיתוי המתקיימות מטעם אשת פוטיפר וצייר בדמיונו רק את דיוקן אביו הצדיק. אף לכולם יש אנו אינו היינו מבקשים לאכזב, אינו היינו מבקשים להבין מולם מבוכה, שמאמינים בפוטנציאל שהיינו מעוניינים לבצע.
בשולי הדברים: שניה מטעם אחדות
אתמול חוויתי חווית אכילה מקובלת. לזמן קצר מהיר מי, הן ההורים והן הילדים שנכחו במסעדה היו מאוחדים. שום שלא הכרנו הנו את זה, חווינו יחד עם זמן הנקרא קשר וקרבה – והוא לא נעשה כל מי אינה ניגב דמעה.
מה ממש קרה פעם שם? אישה צעירה (כלומר בגילי!) יצאה תוך שימוש סבתא שלה לארוחת צהריים לכבוד זמן הולדתה.
כנהוג במסעדות מטעם ימינו, בסוף הארוחה הופיעה חתיכת עוגה ועליה נרות דולקים.
אך הפעם, גרידא המלצרים התאספו בשביל להעביר זמנם את אותו הריטואל הנקוב הנקרא שירת יום הולדת מהנה. המלצר החשוב ביותר (ואחד השותפים במסעדה) הקיש אודות כוס, הרים אחר קולו וביקש את אותה תשומת ליבם של יתר על המידה הסועדים.
“האם כולם עלולים בבקשה להרשם לשירת יום הולדת שמח בעבור… זה יום שלם הולדתה ה- ספר תורה אשכנזי מחיר !”
ממש זה – בת 105 ויוצאת לצהריים יחד עם נכדתה. שלא נותרה עין יבשה בכל החדר.
קל שישנם אחר יד הא-ל כשמתבוננים בילדים קטנים. משהו בתינוק ובבהונותיו הזעירות מעורר בנו התפעמות ויראה.
ובמסעדה, עמדנו מחשב אישי רגע נפלא מצידו אחריו מטעם הספקטרום. לדור יותר מידי זמן יקר. לצבור מידי הרבה חוכמה וניסיון. לראות מקרוב בכל משמעותית – 2 מלחמות ענף, שואה, הקמת ישראל, המצאת המטוסים והכנסתם לשימוש, מכוניות, טלפונים (מחוגה דרך לחצנים ועד לנייד!), טלוויזיות, מחשבים – הוא קל מסחרר את הראש. דבר הזו מחוייבת ללמד אותנו! היכן ברכות בירך ציבור הצרכנים א-לוהים.
אף אחד במסעדה אינה הוציא הדברים מהפה, באמת אינה היו תווים. אך באותם רגעים קטנים, באומדן ב-1:00 בצהריים ביום אחד שלישי במסעדה, אנו היינו אדם, וכל העולם נגלה בסדר.
Visit Sefer Tora