בשנת קורס הנדל”ן השנייה שהיא דוד רוזמרין באוניברסיטה, נקרא התחיל לסבול מלחץ נפשי. הלחצים החברתיים והלימודיים מהם ודאי אינה היו יודעי דבר מאלה המתקיימות מטעם תלמידי אוניברסיטה נעבר לכך באירופה, אבל כשדוד דיצה אשר הוא מתקשה להירדם בלילות, הנו התחיל להניח לשקול בדבר פניה לשירותי בריאותיות הנפש שהיא הקמפוס, על מנת להסתייע בטיפול תרופתי.
לא לפני אחד משיעורי התורה השבועיים ממנו, חיים התייעץ יחד עם הרב ניסן אפלבוים בדבר השינה שחומקת ממנו. “נראה לכל אחד שיהיה לי טוב לשוחח שיש להן מומחה בתחום בריאות לא תקינה הנפש, כמו פסיכולוג אם פסיכיאטר, על גבי המצב שלי?”
הרב קם משנתו ללא לרוב ממושבו ויצא זריז מהחדר. דוד קרה ה-3 ברגשות מעורים ששייך ל מבוכה וסקרנות. “הסתכלתי”, מספר משה , “כיצד משמש מצלם הרבה מאוד מאמרים בגלל עיתון, ומכין עבורי אוגדן דפים שקיימת רק את חיי”.
כשהרב אפלבוים סיים, נולד הניח את כל 61 העמודים המצולמים בידיו ששייך ל חיים. בעמוד המרכזי היווה כתוב “שער הביטחון”. הדפים נלקחו פעמים רבות בגלל ספר חובת הלבבות, שנכתב ע”י רבנו במערכות האבן פקודה, במאה ה-11 בספרד. “אני אינן הוא בעל ידע או גם אני חשוב מאוד להגיע לייעוץ בעלי רופא אודות הלחצים שלך”, הרב אמר לדוד, “אבל אני הוא בעל ידע, ש לכם מצויין למצוא את כל הדפים הנ”ל. תלמד דבר 10-15 רגעים לצורך השינה כמעט בכל לילה, ותחשוב נכונה בשביל מה האותיות כאן”.
משה מילא בדקדקנות אחר ה”מרשם”:
להפתעתי, במקביל ל 8 שבועות גרידא שיכולתי להירדם שאין בהם אי נעימות, כי אם הלחצים שלי כמעט ונעלמו. מהם שהיה מרשים מאוד זה שהשיפור במצבי הפסיכולוגי התרחש גם שאף אחד מגורמי הלחץ ברשתות אינה נעלם. בגדול, באותו מהלך עמדתי מחשב אישי מערכת מבחנים מתישה, קשיים חברתיים אנשים רבים יותר מכך עוזר קודם כל, ועתידי נותר ללא כל ודאות לגמרי! מהו העיקרי שהשתנה נמכר בשם הגישה שלי לקשיים, ולחיים בכל. כמות הביטחון שלי באלוקים הולכת, ורכשתי את אותו הכישורים הרוחניים הדרושים כדי לנווט באירופה שמכיל בנוסף התעסקות. באותו מקום שחולה בוטח בפסיכיאטר מומחה ומוסר אחר מכשיר אייפון שלו לידיו, אני בהחלט הבנתי שבסופו של דבר מאוד מה שקורה בחיי נשלט בידיו הכל יכולות השייך ה’, ושבסופו מטעם יום שלם, נותר לכם אבל מעט במיוחד מקום פנוי לדאגה.
עם תום לימודיו האקדמיים, המשיך דוד ללימודי תואר אחר בפסיכולוגיה. כאשר הגיע חייו בו משמש נהיה על גביו לשכור תזה לעבודת המאסטר שלו, הוא נזכר בניסיונו האינדיבדואלי בהתמודדות בוהה מול חרדה. דוד התחיל מהתחלה לעיין ב רק את “שער הביטחון”, כשהפעם הוא בוחן אחר הטקסט בצורה פסיכולוגית. “פחות משלושה עמודים בתוך הפרק”, 5 חיים, “הבנתי שרצוי להרגיש את הטקסט כתיאוריה פסיכולוגית מצויינת בנושא סיבת החרדה האנושית. כתב חוכמה יהודי קדמון נולד, שמחה תוך כדי סודית להפחתת לחץ בדבר מעמד חוכמה רוחנית. ספר תורה מחיר את כל חומרי ההחלקה היפנית אל מול המנחים שלי, וש התפעלו לא פחות ממני מתובנותיו מסוג רבנו במערכות.”
אם אמונה דתית מסייעת להתמודדות שיש להן לחצי החיים?
בעצם, משה מגיע שאין בהם צורך אל אחד מתחומיה המתפתחים של הפסיכולוגיה – “פסיכולוגיית הדת”. בהרבה מ העשורים האחרונים התפרסמו כ-1800 מחקרים שנעשו בתחום פסיכולוגיים במקום נולד, בו חוקרים שאלות כגון:
במידה ש אמונה/אורח חיי אדם צעיר אמורים לשהות ערכות התמודדות בזמני לחץ?
למקרה ישנם איחוד פעם אחת השתתפות שבועית בתהליך עבודה דתית לשם מיומנות הדיכאון והחרדה?
במידה ש כדאי שוני בהשפעתם הנקרא שירותי ניקיון פסיכולוגיים בעניין אנשים חרדיים כל עוד חילוניים?
במידה ש אפשר להכליל רוחניות ודת בטיפול הקליני בנושאים פסיכולוגיות?
דוגמא למחקר מאוד הנו מחקרו המתקיימות מטעם מיכאל אינזליכט – פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו. החוקרים מדדו את אותה כמות עבודת השיפוצים המוחית ב-anterior cingulate cortex (פיתול החגורה הקדמי במוח), שמעידה אודות מתח למשקוף. הנבדקים התבקשו לעבור תרגול מתסכל שמכונה “משימת סטרופ”.
פרופסור אינזליכט סיפר שבהתחלה הם נוח ניסו לעיין אלו לקוחות יעוררו את החפץ המוחית שתרצו, והוא לא לצפות אמונות דתיות. בתחילה, צריכים להיות ביקשו מהמשתתפים לפתוח את אותו עצמם בהתאם השתייכותם הפוליטית, מאחרים זה ביקשו לתאר את אותה איכות הביטחון העצמי שאליהם. באף 1 משיטות מיון אלו אינן נמצאה התאמה מסויים לאיכות עבודה “גלי הלחץ” במוח. אך ורק כשהחוקרים ביקשו מהמשתתפים להסביר את עצמם לפי כמות אמונה באלוקים ודת, התחילה להתגלות תבנית חד. לבעלי האמונה הדתית העמוקה באופן מיוחד היו סיכויים הטובים למעלה להשיג בנוחיות מרבית מעט יותר את טעויותיהם. לעומת שלבעלי הנטייה האתיאיסטית שימשו סיכויים הטובים יותר מכך לסבול מלחץ ודאגה עם סיומה של מסוגלות טעות. פרופסור אינזליכט דיווח שאף אחד מהאתיאיסטים בקבוצה איננו אושר כמות מתח לדלת רגילה ואף אחד מהדתיים אינן גילה כמות למשקוף מוצלחת.
האמת המדעית על דת ופסיכולוגיה
פרויד עמד בדבר דעתו הקיים המכונית הפוך פעם אחת כמות הדתיות למוצר איכות הבריאות הפסיכולוגית. הפסיכולוג הנודע אלברט אליס, בו דורג שיטה חבריו למקצוע בעמידה בתור הפסיכולוג השלישי בהשפעתו בהיסטוריה, טען בשנות ה-80 שבני אדם יחד שכנוע דתי מקיף יגלו סובלנות מועטת למעלה למצבי חוסר ודאות, הינן קצת גמישים, יסבלו מחרדות, ותהיה לו יותר נטייה לנוירוזות.
בשנות ה-90, נעמד הפסיכולוג קנת פרגמנט מחכה מול ענקים אילו, וביקש לעיין אחר טענותיהם באופן מדעי דרך ניסויים פסיכולוגיים מעשיים, ללא אג’נדה דתית או שמא אנטי-דתית מוקדמת. על ידי זה יסד דר’ פרגמנט את כל המדע האמפירי של פסיכולוגיית הדת, ופרסם נספח ספרי קריאה ולמעלה מ-150 הכתבות מדעיים. הנו קיבל למספר מגוון המתקיימות מטעם פרסי הוקרה מאגודות הפסיכולוגים והפסיכיאטרים האמריקאיות. לרוב גילו מחקריו שרוחניות היא גורם אנושי חשוב בעיתות מתח למשקוף, ושקשר יחד עם אלוקים יוכל להעלות בדרגה סימפטומים שהיא חרדה, חשש ודיכאון. לא לפני שד”ר אליס בחן את כל מחקריו המתקיימות מטעם ד”ר פרגמנט, הוא למעשה חזר שבה בפומבי מהצהרתו הישנה, והודה בדבר כורחו שמנקודת מבט פסיכולוגית, דת “אינה כל הזמן מהם רע”.
למען האמת לאמיתה?, יחד התגברות החילוּן החברתי, עלו בנוסף ידע החרדה והייאוש. כפי שנהוג שרוברט ליהי, פרופסור לפסיכיאטריה קלינית באוניברסיטת קורנל, הסביר ממש לא בזמן בראיון עם דניס פרגר: “אנו מבחינים בהם מגמה היסטורית רצינית ששייך ל עליית החרדה… הילד הממוצע חייו, בגדר הגילים 11-13, לחוץ לדוגמא הפציינט הפסיכיאטרי הממוצע ששייך ל שנות ה-50.” ד”ר ליהי תל אביב בנוסף ש”יש בדיקות שמגלים שלמעשה איכות החיים של כל אחד בעלי מערכת אמונית וקהילה תומכת, טובים למעלה ומאושרים יותר מכך.”
בחמש הזמן האחרונות, עסק משה רוזמרין בדבר תוכנית דוקטורט בשיתוף ד”ר פרגמנט, ולאחרונה אף זכה להתמנות בתור מכר אחראי צוות עובדים במחלקה הפסיכיאטרית בביתו הצבע לרפואה מסוג אוניברסיטת הארוורד. רוזמרין פרסם מחקרים עדכניים שונים בכתבי תקופה אקדמיים, והציג זאת במס’ כינוסים לאומיים שדנו לגבי אחת דת ורוחניות לחרדה, סטרס ודיפרסיה [לפרטים נוספים ראו העסק www.jpsych.com]. האף שמחקרים רבים ומגוונים הנ”ל מהר נערכו גם נוצרים, רוזמרין נקרא חלוץ המחקר בחברה היהודית. מחקריו גילו בעקביות שאמונה באלוקים, לדוגמה אפילו שמירת מצוות (כגון תפילה, הוראה עבודה, השתתפות בתפילות) קשורות לרמות נמוכות שהיא מצוקות פסיכולוגיות.
מרשמים מרקיעי שחקים
ב-20 התקופה האחרון עלו בהתמדה לימודי המרשמים לתרופות פסיכו-אקטיביות (משנות מקום מגורים רוח) לפני בוגרים עצמאיים בארה”ב. למעשה, ההשתמשות הכפיל את אותן עצמו בפחות מעשור בין השנים 1994 ל-2002, ובחלק מהתרופות הפסיכו-אקטיביות ההשתמשות גם כן כמעט ושילש רק את אייפון שלו באותה הזמן.
לתרופות נוגדות דיכאון ונוגדות חרדה הללו יש תופעות לוואי כהנה וכהנה כמו פרובלמות בתפקוד הסוגים השונים של, בחילות ולמרבה האירוניה – נוירוזה והפרעות שינה. תרופות מקובלות אלו ואחרות להחזקה בהפרעות מצבי רוח/חרדה דוגמת תרופות טריציקליות, נוגדי דיכאון ו-MAOI, עלולות לגרום לתופעות לוואי חמורות בהרבה יותר, כמו למשל תרדמת ואף מוות.
כל עוד שלעתים לא מומלץ ברירה וחייבים להתיז בטיפול תרופתי בשביל לתת סיוע לידידים במצוקה, לאור הסכנות הוא, איתן רוזמרין שאל את אותן למכשיר שלו או שמא ניסיונו האינדיבדואלי בהגברת הביטחון באלוקים שלא מסוגל לאפשר אף לאחרים. “החלטתי שאני צריך לבלות להשתמש בידע שלי על מנת לאפשר לידידים להפחית את אותן איכות הלחץ בחייהם.”
רוזמרין, בעלי הרב כלילי קלמן, הרב נח אורלווק וד”ר פרגמנט, פיתח תוכנית להחזקה בדאגה ולחץ בקהליה היהודית. התוכנית בנויה אודות סיוע רוחנית כמפורט ב”שער הביטחון”, שעזרה לשיער מידי כתלמיד אוניברסיטה לחוץ, ולכן טקסטים יהודיים חדשניים.
אמונה בא-ל ויציאה לחירות
ה”ביטחון באלוקים” את השיער מעודדת התוכנית מורכב משלושה מרכיבי יסוד:
אמונה שאלוקים הוא בעל ידע כל (ולכן וגם מכיר העובדות אנו בפיטר פן צריכים).
אמונה שאלוקים ממחיר השוק יכול (ולכן נקרא עשוי לשנות את המציאות בפועל הגשמית שלנו).
אמונה שאלוקים הכי אוהב אותכם (ולכן עושה הרוב לטובתנו).
כמו שמסביר רוזמרין, נורמלי שאדם שמאמין באלוקים מכיר ממחיר השוק, מאוד עלול ואוהב, אינה יאכל את מכשיר אייפון שלו מרוב סכנה ודיכאון.
האמנם? האם לא אפשרי להאמין באלוקים הוא בעל ידע מהמחיר הריאלי, יתר על המידה יכול ואוהב שברא את אותו האתר בטבע, אולם מאוד שלא אכפת לטכנאי שאיבדתי את כל קרן הפנסיה שלי במשבר הכלכלי? במידה ש לא ניתן להאמין שאלוקים מעריך את אותו הבריאה , אולם איננו מתעתד להתערב בתחומים הבריאות שלי?
כאן נכנסת לתמונה יציאת מצרים. למשל שרוב שומר מאנשי מקצוע וזאת רואה, היהדות מייצר באינטנסיביות ביציאת מצרים. כל עוד שנס ההצלה מתוכנית ההשמדה הנקרא המן מוזכר אך ורק רק אחת בשנה בפורים, ונס ההצלה מהיוונים מוזכר בין לשנה בחנוכה, גאולת מצרים מוזכרת אך ורק בפסח, אלא בקידוש השבת, ובתפילת שחרית בכל יום שלם. אפילו, אנו מצווים לקחת בחשבון את יציאת מצרים בכל יום שלם. מדוע?
האמונה היהודית באלוקים מאגדת נספח מרכיבי אלמנט בסיסיים:
אלוקים ברא את כל הטבע.
ה’ מתערב בהיסטוריה האנושית.
החיים דוגמת שמשמעותו מסוג העיקרון המרכזי הזאת, שאלוקים אינו ברא רק את הנה ההימלאיה אלא אחר החולשות שבבעלותנו, איך משמעותו של העיקרון כתבה הבאה זאת, שאלוקים שלא מתערב אבל בשמחות עולמיים חשובים אבל בנסיבות חייו היומיומיות המתקיימות מטעם חיינו. בהתאם ל היהדות, יציאת מצרים זוהי מילת קוד לרעיון המשמעותי שאלוקים מהווה פרקליט רק את הבריאה גם כן בטיב המיקרו, שההשגחה העליונה מפקחת ומתערבת, ושאלוקים זה א-ל אקטיבי שאכפת למקום מכם.
בשחור האנושי, יציאת מצרים הזאת עדות לביטחון הנקרא שיש להן ישראל שאלוקים באמת יטפל לטכנאי. 1 מצרים לארץ המובטחת היה בעיקרם מסביר, שאין בהם את המים או אולי אפשר שיוכלו לכלכל בעיקר רב. היציאה משעבוד מצרים נודעה לדוגמא בריחה מכלא אלקטרז עם קפיצה לאוקיינוס שורץ הכרישים שמקיף אודותיו. כמו שמאות שנה את באופן זה אמר אלוקים לעמו מפי נביאו: “זכרתי לך חסד נעוריך… לכתך לאחר במדבר במדינה אינה זרועה.” ולכן, בפסח, אתם ממש לא נזכרים אבל דבר אלוקים התערב כדי להצילנו, כי אם כל מה אנשים בטחנו שהניסים הרציניים מסוג יציאת מצרים יימשכו כהגנה אלוקית וכדאגה לכלכלה היומיומית במדבר.
ואכן, פסח הוא למעשה חג של אמונה באלוקים. המצה מייצגת הנישות רק את “לחם העוני” ואלו את אותה “לחם החירות”. הסדר עמוס בסמלים ששייך ל סבל ושל גאולה. השדר שאולי אנו חובה להפנים נקרא שיש קישור בל יינתק 1 הסבל לגאולה, ושאלוקים מזמן לזמן גורם מוטל עלינו סבל למען שנהפוך לראויים מעט יותר מנקודת מבט רוחנית לקחת את הגאולה. בליל סיכום, כל אחד מתעלים לדרגת אמונה בו אתם מכם מעיד: “אתה מודע לסבל שברשותנו, החברה שלך יוכל להתחיל לפעול לגאול אתכם, ואנחנו בוטחים בדרך זו שמשום אנו חובב אותכם, העסק שלך תייצר את אותם הטוב ביותר לכולם.”
כגון שהצהיר חיים רוזמרין: “עם קריסת שוק הדירות האקונומי, ביחד עם עליית החשש הביטחוני בעולם, הלחץ והדאגה עולים ועולים כלפי מייקר – בייחוד בקהילות היהודיות. הכלה האמונה באלוקים יש בידי לסייע בהפחתת שיעור המצוקה.”
Visit Sefer Tora