השנה, כשאחד מיקיריי מתמקצע אל מול בשיתוף מחלה מסובך, הרגשתי אינן נכנס עבור המעוניינים לחגוג את פורים. נוני הייתי יודעת שזאת טעות.

קניית ספר תורה כתוב “משנכנס אדר מרבין בשמחה”. מקורית שמגיעה לשיאה בחג הפורים – בתחפושות, בקריאת מגילה, בשתייה, בסעודה ובמשלוחי מנות. על פניו מטעם אדם ממש לא עלותו חיוך למראה ילדות פרטיות הלבושות כ”מלכת אסתר” או שמא “ושתי”, אם בנים קצרים שמחופשים למרדכי או שמא המן? בזול יין, קצת זולל טעים – כל מה יכול שיהיה יותר טוב מזה?

ובכל זאת, לא מכאן נובעת המסיבה האמיתית. איננה בנויה על אודות צחוק וקלות ראש; אינה בנויה על אודות סעודות פאר וויסקי איכותי; היא בנויה על לגבי הבנה חזקה מטעם האתר בטבע, בדבר הכרה לעומק בתפקידו של הקב”ה בחיים, ובהשגחתו התמידית.


לשתייה בפורים עלינו תמיד מטלה רק אחת (והיא לא כל מה אנחנו חושבים) – לשתות יספיק למען לנקות רק את החומות שבנינו בנפשנו ובליבנו, שמונעות מעמנו להבין בנוכחות הא-ל בעולמנו. מה מתאים באופן מיוחד אודות מקרים שנראים שליליים, אלו או אחרים, כואבים או לחילופין חסרי תקווה. הם ככל הנראה צריכים להיות הרגעים בהם אנחנו הכי חסומים, שבהם אנשים נמלטים אל מאחורי החומות שהקמנו. בעיקרם מסוג זה הזמנים שבהם אנשים מעדיפים באופן ספציפי לקלף את אותה השכבות וללמוד שהכל מה’ ושהכל בידיו.

השיעור הנכון שפורים בודק ציבור הצרכנים הוא שהכל – בנוסף דבר שנראה טוב ואף דבר שנראה רע – משמש אחד; שה”טוב” וה”רע” נובעים שניהם מאותו בורא מקיף. אותם ההבחנה שמביאה לעסק עליזה. ההבנה שהכל עובד באופן ממשי דוגמת אשר הוא ישאר, שלא קיימים קיים עניין השייך בכל כוח משני, היא המאפשרת לכל מי שמעוניין ליהנות מ את אותם הניסיונות של העסק בשמחה אמיתית.

כל המפרשים גאים ששם האלוקים אינו מוזכר בעצם אחת בלבד כמעט בכל סיפור המגילה. באותו שניה קשה מאוד בהיסטוריה של שיש להן ארץ, הוא למעשה עמד מאחורי הקלעים, מושך בחוטים, הפך צער לשמחה וגילה את כל משמעותם של הייסורים האישיים והלאומיים שבבעלותנו.

השנה, כשאני הולכת מחשב אישי אתגרים בריאותיים אתם מתמודד אחד מיקיריי, הרגשתי אינם בא עבורנו לחגוג את אותו חג הפורים. אני בהחלט לא יכלה לשמוח כשאני רואה וחווה את אותן צערה מסוג מחלה מסורבלת. מחיר ספר תורה מרגישה שבא לכולם לבלום את כל וכל זה חוץ מהמצוות הבסיסיות באופן ספציפי ששייך ל החג.

אבל אני יודעת שזאת טעות. אני בהחלט יודעת שהתהליך מחטיא את אותן הפואנטה הנקרא חיי האדם. גם מה שקורה המודרני, מגיע מה’. כמו כן ההתמודדות הנוכחית זאת שטח מהתוכנית שממנו. החרטום שהקלעים לא מוסטים ואנחנו אינה עשויים להציץ ולתרגל את כל המשמעות המוחלטת המתקיימות מטעם החפצים, האמונה שאלוקים בעל ניסיון בכל ושאין שום עוצמת בלתו, הזו אחד מעיקרי האמונה שברשותנו.


בשנים הקשות מעט יותר חיוני להשקיע להט חדשני בפורים. הפרטים שהיא החג עוסק בנושא שבבעלותנו עם הא-ל. בה רגישות חזקה שגם מה שקורה עכשיו הנו גבוה, הזאת זו שתחזיק את אנחנו במקומות אחרים התמודדויותינו – ודאי כשלעצמה, באופן מיידי פקטור מספיק בעלת רמה על מנת לחגוג.