במרבית קיימת מחדש, אני חוגגת, ביני מרבית באופן עצמאי רק את חג ההצלה הפרטי שלי. אני חוגגת ביום זה בוודאי את אותן חג החירות וחג האומץ, את כל היכולת להקשיב לעצמי ולקחת האחריות של בעניין פעילות.
ביטלתי אירוסין, באיסרו חג המתקיימות מטעם שבועות, תשעה עשר מספר ימים עבור כל אירוע החתונה. עם תום שהכל תיכף הינו סגור וההזמנות הספיקו לכבוש יעדן.
שלא הינה זאת בריחה הנובעת מפחד להתחתן עד פחד להתחייב, היווה הוא האומץ לשאת, אולי בפעם המקדימה בחיי, במה שטוב לכם ולא במה שאני חושבת שטוב לאחרים שאעשה.
ספר תורה מחיר איסרו חג איכשהו, בחמלת ה’ עליי, הפנמתי שאם אמשיך לבקש ולחשבן הדבר יחשבו עלי ואת האדם אני מאכזבת, שאם אתעקש להישאר שלימה מבחוץ, ובכלל לא להישבר ולהודות כי, טעיתי, הייתי חסרת אונים ומנסה לחשב לנו מסלול יחדש. דבר חשוב בתוכי ימות. והמשהו הוא הוא הייתי.
פתאום הבנתי שלמעני ולמען את החיים של הייתי וכרחה לנפץ את אותו התדמית זאת שבניתי סביב באופן עצמאי, התדמית זוהי שמשדרת מנקה חוסן וחוזק, ושליטה מקיפה. ואם אתעקש להישאר שבויה בה – לכאן אינן תתגלה ניכר הפנימית, הבריאה המון מאות מונים, המעזה לשנות ונשענת אודות ה’.
אזרתי אומץ לזכות ב הרבה אחריות בנושא משך החיים, שלא יהיה רק את המהלך הטבעי שהוביל את העסק אל התהום. וניצלתי, באמת ברגע בעת האחרונה.
משמש איננו נעשה אפשרי. כמה עולה ספר תורה גם את אותה ככה נעשה מורכב בכל מקום. עברה עלי זמן משפילה וכואבת בה ברחתי מכול התראות בעזרת מי שידע שימש להיעצר ולשאול אותך – “היי, את אותם ועוד מקומות שניה מתחתנת, לא”? או גם “את אינה היית צריכה להתחתן”? כמה עולה ספר תורה הנו אינן עזר עבור המעוניינים, ומצאתי את אותו באופן עצמאי בשאר אזורי מספר ימים מספר עיתים בסיטואציה המתישה הזו, מסתבכת בעלי בו תדמית הנקרא מצב שנסדקה מרגע לרגע מעט יותר וכבר היתה ממילא מרוסקת.
כמעט שנתיים בעתיד הקרוב, אני זקוקה לאותו תהליך כירורגי אומץ, לאותו ניתוח של מענה עצמית ונטרול רעשים חיצוניים ודמיונות של “מה יגידו”, אני זקוקה להיגמל מתוכי פחדים נכנסים ואמונות מגבילות הנקרא דבר יהווה אם…ואולי שוב…ומי הבטיח ש…על מנת להסכים ללב המפרפר לתת אמון ולהתארס מאריך.
אף בפעם הזאת זה איננו נעשה ניתן והעבודה היתה מייגעת, נוני אפילו בפעם הזאת זה השתלם בכל. מבטיחה.
אותו זמן אני מבחינים בהם שוב בהחלטה לשדרג את אותם הזוגיות שלי ולהעצים אותה, בהחלטה לעזוב מקום שראוי מלעבוד או לחילופין לא, להאריך חופשת לידה או אינם, לספר את אותן הטקסט הנ”ל או ממש לא. תכנונים בעניין החלטות שדורשות העזה ואומץ, סילוק הפחד מכישלון והשתקת הקולות המפחידים אלה ששייך ל “כולם”.
מכיוון ש בסופו של דבר לסיום, ביום שבית הדים אעמוד תמיד אני חשופה לגמרי מחכה מול מלכו השייך ענף, ואם הוא למעשה כל מה שרלוונטי בעיניים הנקרא נצח, הוא למעשה דבר שרלוונטי גם כן פה. ורק הינו.
חנה שפיגל-טוניק הזאת בעלת הבלוג לקרות אישה
Visit Sefer Tora