כאשה צעירה היתה פיי שולמן עדה לרצח משפחתה וחבריה דרך הנאצים – והיא החליטה להחזיר מלחמה במקומות אחרים בידי שתוכל. כצלמת טובה הזאת תיעדה את אותם מומלץ הטבח ששייך ל הנאצים ואת חוויותיה ליד הפרטיזנים. תודות לאומץ לבה ולנחישותה הנדירים, סיפורה וזכרון גורלם הטראגי מסוג יהודי קהילתה מעולם אינם נשכחו.
חיוניים בשטעטל
ב-1939 היתה לנין – עיירה במערב פולין (היום בלארוס) – ביתה ששייך ל קהילה יהודית תוססת. כמחצית מ-2000 אותם דיירי העיירה היוו יהודים. היו במדינה תנועות נוער ציוניות, מכללות וספריה עבריים, וחוג דרמה יהודי.
וגם מוקד אחד לצילום נמכר בשם בלנין, בבעלותו מסוג שובב שנקרא חיים לזבניק. פיי, אחותו הצעירה, עזרה למקום בעסקיו.
כשמשה עזב את כל העיירה, לקחה בנושא עצמה פיי את אותן אופרצייה של גלובל מדיק, בעצם בסיומה של שמלחמת הבריאה שניה פתח וברית־המועצות כבשה את כל לנין כל כך פולין. הסובייטים אסרו על חלל המעצב היהודי לבנות וללמד יהדות, והפכו את המקום לשופר תעמולה סובייטי דובר יידיש. אלו גם כן גירשו חמש משפחות יהודיות שהיו עשירות די והחרימו רק את רכושן. אולם מעבר שני פעולות זה, נעזבו יהודֵי לנין לנפשם, מוגנים בהשוואה, גם כן בשעה שהשואה השתוללה בסביבה שטח באזורים שבשליטת גרמניה.
שולמן כנערה צעירה. חיה עד טווח גיל 101
עד ה-18 ביולי, כמה עולה ספר תורה , שבו פקדה הטרגדיה את אותן יהודי לנין. הנאצים כבשו רק את השטח כל ברית־המועצות והחלו ביישום “הפתרון הסופי”, במקביל ל יעד לחסל את כל יהודי הסביבה. כתריסר נרצחו באופן מיידי דרך חיילים נאצים. אחרים, ביניהם שנים מאחֶיהָ ששייך ל פיי, נשלחו למחנות עבודה נאציים. ושאר יהודי לנין נכלאו בגטו יהודי שהתהליך כעט נכתב, ואולצו לעבוד שירותי רשת פרך. “היתה שבו צפיפות יתר, מחסור באוכל, אנשים לא מעטים ומחלות רבות” תיארה פיי אחרי קיימת, במצעד הסביבה ב-2014.
צילום נאצים
על פיי הוטל לצלם קצינים נאציים מקומיים. עת כל מי נאמר לה לסגנן דיוקן שהיא ה”גֶבִּיטְס-קוֹמִיסַר” – מפקד המחוז המקומי. “הוא נקרא כמו חיה”, פיי משחזרת, “ידעתי שהוא רוצח. ידעתי שידיו טבולות בדירות מיד בדם אלפים”. מן החיה זו גם נאלצה פיי לדרוש אחר לחייך, למטרת התמונה ממנו.
ככל שחלפו ימים הקיץ הלוהטים שהיא 1942, הלך גטו לנין ותפח. הנאצים העבירו יהודים מעיירות סמוכות בתוך לנין. באוגוסט 1942 שיש הרבה יותר מ-1800 יהודים כלואים בגטו, והנאצים תכננו רק את ההשמדה הסופית המתקיימות מטעם בני העם היהיודי. צריכים להיות תכננו נוסף על כך לתעד רק את ידע הוא כח ידיהם, ופיי לזבניק נבחרה לקרות זאת שתצלם את אותם הקטל היומי, למשל אפילו מעשי טבח שאינם דתיים בכדור הארץ.
שולמן (למטה, שלישית מימין, תיבה מסוג הצלב האדום לתחום ראשה) בעלי חבריה הפרטיזנים, סתיו 1942
הגטו היהודי מטעם לנין חוסל ב-14 באוגוסט, 1942. כ-1850 יהודים אולצו לפסוע מבחוץ לעיירה, בטבע נורו כל מי עם סיומה של השלישי. גופותיהם הושלכו לקברי אחים. חייה הנקרא פיי – יחד וכו’ 25 יהודים בלבד – ניצלו באותו יום. באיזור עיניהם הבוחנות המתקיימות מטעם הנאצים, נאלצה בייסורי מוות לצלם את קברי האחים, תרתי משמע: הערימות כללו אחר גופותיהם של אחותה הצעירה, אחיה הצעיר, הוריה, חבריה, שכניה וקרובי משפחתה. כשפיתחה בהוראת הנאצים את אותה המראה הזוועה, הכינה לעצמה בחשאי עותק אחר הנקרא התמונות, לימים שיבואו.
הצטרפות לפרטיזנים
בשבועות הבאים נאלצה פיי לצלם יותר ויותר זוועות. עד הזמן בו נמלטה. לתחום הנאציים ששלטו במרחב הפתוח, פעלו בסתר ארגונים מקומיות השייך פרטיזנים. אחת בלבד מהן, בריגדת מולוטוב, הורכבה מעריקים סובייטים שנאבקו בנאצים בחסותו של היערות הצפופים הנקרא בלארוס. באחת מתוך הפשיטות השייך ברגידת מולוטוב, פיי ברחה עימם והצטרפה לשורותיהם. “זאת היתה הצורה היחידה בתוכה יכולתי להלחם עוד פעם, לנקום את אותו נקמת משפחתי”, אמרה לימים.
ההצטרפות ללוחמי מולוטוב שלא היתה משימה קטנה. רבים ושונים מצד הסובייטים האלה היו אנטישמיים בערך למשל הנאצים עצמם. החלק שלהם דיברו מפורשות בדבר רצונם להרוג יהודים. קניית ספר תורה איננו יכלה להרשות לעצמה להפגין את אותן יהדותה. זה, למשל, את אותו הפסח שעשתה כשהיתה אנחנו, שמרה בסוד. במשך תקופה מיוחדת השגיחה פיי על גבי רייקה, יתומה יהודיה בת 8, ששהתה איתם ביערות. איננה שכחה מדי חייה כל מה גרמה את אותו רייקה להתפטר מבין המזכרת היחידה שהיתה לרכבת התחתית מהוריה – שעון – בגלל החשש שאחד מן החיילים הסובייטים יחליט להרוג בו בשביל לקבל כעת לעצמו את אותו השעון.
הפרטיזנים נזקקו נואשות לצוות רפואי. לפיי אינם היתה יתר על המידה הכשרה רפואית, אבל גיסה היווה רופא וביערות משמש נמכר בשם צריך להספיק. הנוכחית מונתה ל”אחות” שהיא בריגדת מולוטוב, לצדו של “רופא” המחנה שהיה באופן מעשי וטרינר.
כשהיה נחיצות במזון או שמא מכשירי, שיש לוחמי מולוטוב פושטים על אודות עיירות בסביבה. כשפשטו רק אחת על לנין הצטרפה לחדר פיי, והפצירה בם לשרוף את כל חדר הוריה. “אני אינה אגור כאן” אמרה. “שאר משפחתכם נרצחה. אז להעביר את זה לאויב? אנא, שרפו או שמא היסוד!”.
אחת בלבד אחר מתקופת פשיטה בדבר לנין הצליחה פיי לחלץ ציוד צילום שלה. את השנתיים שבאו רק את בדרך זו העבירה בצילום הרבה תצלומי. בלעדי גישה לחדר חושך או אולי לסטודיו, פיי אלתרה: זאת הכינה תשלילים מתחת לשמיכות ונעזרה בשמש כדי להעצים מה “הדפסי שמש” בתבנית חיי האדם.
שולמן שיש להן פרטיזנים מבריגדת מולוטוב. פולסיה, פולין, 1943-1944
תמונותיה מציעות הצצה נדירה לחיי הלוחמים הפרטיזנים. אפי’ שעשרות יהודים לחמו יחד עם הפרטיזנים, פיי זו הצלמת היהודיה היחידה המוכרת לכל אחד. “התמודדנו יחד רעב וכפור; נצבנו בפני פחד מתמיד הנקרא מוות ועינויים; ואם באלה לא דייו, שיש לכולם גם חיצי אנטישמיות שנורו בתוך שורותינו של החברה שלנו. נאבקנו כנגד מאוד הסיכויים” סיכום פיי באוטוביוגרפיה שלה “זכרונותיה ששייך ל פרטיזנית” שפורסמה (באנגלית) ב-1995.
תצלומיה הנוקבים מטעם פיי לוכדים יהודים משיבים קרב בעיצומה שהיא השואה. באחד מהם קלטה את אותו שמחתם השייך שלשה ילדים צעירים יהודים שנפגשו ביער, בסיומה של שהיו יודעים במות חבריהם. את אותן מספק הלוויה מטעם נלווה לוחמים יהודים לצד שני לוחמים רוסיים. פיי דורש שנדע ממש לא צעדנו כצאן לטבח: שיהודים השיבו אש בכל מצב שיכלו, אם בלחימה פעילה במקביל ל הפרטיזנים, או שמא בלחימה שקטה, נסתרת כמו מהמחיר הריאלי, כמו פיתוח עותק סרטי הצילום המתקיימות מטעם הנאצים בהחבא, לקראת הדורות הבאים.
שולמן שיש להן פרטיזנים יהודים, 1944
עדות להתנגדות יהודית
פיי נשארה שיש להן פרטיזני מולוטוב או גם שברית־המועצות שבה וכבשה את כל השטח כשהביסה את אותו הנאצים ביולי 1944. כעבור המלחמה נודע בשבילה ששני אחֶיה הכבירים, איתן וקופל, הצליחו להימלט ממחנות שבו אנו עובדים הנאציים והצטרפו אף צריכים להיות לפרטיזנים. הם ככל הנראה הפגישו את אותו אחותם בעזרת מוקדם יהודי שלחם אנו בשורות הפרטיזנים, מוריס שולמן, ומהווה ופיי התחתנו זמן רב לא ארוך בעתיד הקרוב.
ב-1948 עברו פיי ומוריס לקנדה. “היינו עניים והיה מסובך מאד למצוא מלעבוד כי איננו דיברנו אנגלית”, סיכום באוטוביוגרפיה לרכבת התחתית. “אבל היינו גם ילדים קטנים, בעלי ערך בריאותי ונחושים”. המתעניין עבדו במפעל, או לחילופין שחסכו יספיק כדי להסביר ביתך משל עצמם, רחבי החנות לחומרי בנין.
שולמן שמרה אחר מצלמת ה”צייס אייקון” שלה עד יומה בעת האחרונה
“אני אשה זקנה עתה”, סיפרה פיי אינו מתקופת, “מוּצֶפֶת באהבה לשני ילדיי ולששת נכדיי. נוני מוצר אינו יעמעם אצלי את זכרון עברי כפרטיזנית, את אותו השואה, את אותו הגיהנום שעבר עַמי”.
פיי נפטרה במאי 2021 בטווח גיל 101. תצלומיה עודם עבודה, מוסיפים לקרני עדות כמו שצריך על אודות זוועות השואה ועל גבי זקיפוּת הקומה המתקיימות מטעם בני העם היהיודי מחשב אישי עושקיהם הנאציים.
Visit Sefer Tora