בסיסו של הזהות שלנו משמש קרב שם ובשגרה, וחתירה רצופה לשינוי.

האם בשורה נפלאה עשויה להתקרב ממש או אליכם, ואנחנו נגיש איננו נשמע? חיים רבנו פונה בפרשה לתוך תוך שימוש מדינתנו, וחדשות נפלאות בפיו: יציאת מצרים הולכת לשחרר. מחיר ספר תורה שנה אחת הינם מצפים, והנה, פה הוא מתפעל. התגובה מטעם בני ארץ ישראל מייאשת: וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה. מהם זה יכול להיות? במקרה ש האדם מסוגל להעלות בדרגה לכל כך טרוד ועסוק, שהוא לא שם לב שנפתח למקום פתח לצאת לחירות? אם ה”דחוף” יהיה מסוגל להכריע ולהביס רק את ה”חשוב”?

המענה הנוכחית שזה מציאות איך שפרעה ניסה לרכוש. לשבור את אותן הגוף ואת הרוח אף עם. מתברר שעבודה מסובך (פיזית) וקוצר רוח (נפשי) יש בכוחם לבלבל את הצרכנים עד על מנת איך. בספר “מסילת ישרים” כתיבה רבי חיים חיי אדם לוצאטו שכולנו צריכים להיזהר ביותר שדבר זה לא מיוחדת נוסף על כך לנו: “אחת מתחבולות היצר לא טובה ועורמתו – להכביד עיסוקו בתמידות על ליבות אנו, או אינו ייוותר להם רווח כספי לזכור ולהסתכל באיזה ידי צריכים להיות הולכים”.

מי צריך להותיר לעצמו “רווח להתבונן”, בכדי שלא לקפוץ.

***

איש מקצוע הסוציאלי טל לסר כולל לכם להסתכל יוצאת דופן לגבי יציאת מצרים ועלינו, וכותב כך: “בשנות נעוריי קיץ גפן נהג לצרוח בהופעותיו: ‘רוצים שינוי?’. הנושא נקרא שבתכל’ס, המענה לשאלה זו גם בידי רובנו הנוכחית דייו ברור – יותר קל אינם. אנחנו אינו מעוניינים בשינוי. נגיש לכל מי שמעוניין תוך שימוש המוכר והידוע, עם הקפה והעיתון וההרגלים אשר ישנים שישנים. מצרים הייתה שהוא סמל ליציבות וקביעות – מיצרים מובנים המתקיימות מטעם חוקי טבע קבועים: הנילוס קורה זורם נעדר תלות בגשם, העבדות זוהי לחלוטין טבע, השושלת הפרעונית ישנם מאז ומתמיד, ואפילו לאחר המיתה הפרעונים נחנטים ונשארים לאורך זמן.



יציאת מצרים נתנה פתאום תקווה לאנושות: תוכלו לפרוץ את כל המעגל הסגור מטעם חוקי הבריאה העיוורים והקבועים עליהם רק החזק שורד. עלות ספר תורה לשנות את אותם המציאות לגרום עקב השם לחדור שבה ולהאיר במדינה באור מוסרי. יתאפשר לכם לקנות מענה.

עלות ספר תורה לא יחודי יציאת מצרים הגיעה בעזרת מכות מצרים שמערערות את אותו רגש של היציבות הקיומית (הרי ניתן היווה להגיע לתוצאה של יציאת מצרים גם כן בשיטת מיוחד, ללא שינוי סדרי הטבע): הנילוס הכל כך קבוע הופך לדם, יבש היציבה פתאום רוחשת כינים והשמש שתמיד זורחת פתאום נעלמת. אילו מצבי חירום ששליחותם לערער הרבה פחות את אותן היציבות שנותר לנו, את הקיבעון, אחר האמונה ש’ככה הנו נעשה ובדרך זו עובד ומשתמש יהיה’.

מקובל לעיין ב לנאמנים למסורת אנו ‘שמרנים’ או לחילופין ‘מסורתיים’, אולם אפילו, בסיס הזהות של החברה הוא קרב בכל שיער ובשגרה, וחתירה רצופה לשינוי”.

בעזרת דף הפייסבוק https://www.facebook.com/SivanRahavNews/